בשדמות בית לחם

בשדמות בית-לחם,
בדרך אפרתה,
בדרך אפרתה.
עלי-קבר קדומים
תאבל מצבת,
תאבל מצבת.

ובבוא חצות לילה,
מארץ עיפתה,
תעלה יפת מראה
בית קברה עוזבת.
אל ירדן מזרחה
דומם צועדת,
דומם צועדת.

אל גלי מי-קדש
דומם צופיה,
דומם צופיה.
דמעה יורדת
אל גלי מי-קדש
מפכים דומיה.

דמעה אחר דמעה
חרש נוזלת,
אין בכי ואנחות,
אך דמעות נגרו,
דמעה אחר דמעה
לירדן נופלת,
והמים ינהרו.

מילים: אבא אשר שפירא