הינשוף והחוחית

ינשוף אחד פגש חוחית על עץ התאנה.
אמר "שלום. נעים מאוד.
אולי את מוכנה
לבוא איתי
לנשף השנתי של ציפורי הלילה?
יש הגרלות. כדאי לך.
הנשף יתקיים הלילה בחצות
מתחת לירח
במיקשת המלונים של אביגדור הקרח.
קיבלתי הזמנה זוגית
אך אין לי עוד בת זוג.
כי בימים אני ישן
ובלילות עסוק.
וכבר שמעתי לחשושים אצל שכני בקן:
'סופו (כלומר סופי) להיות רווק זקן'.
האם תואילי יפתי לומר לי כן?"

והחוחית ענתה:
"חן חן, אלפי תודות ועוד אחת,
אתה באמת ינשוף נחמד
גם אדיב, גם חביב,
גם בעל טעם משובח
וגם ממישפחה טובה.
ולי תמיד היתה חולשה לינשופים
ויש לי עוד חולשה אחת:
אני חובבת נשפים.
נפשי יוצאת לריקודים, למישחקים, להגרלות.
אני בכלל ייצור עליז
וגם יודעת לבלות.
אבל בעוד חצי שעה השמש נעלמת,
וכשהערב מתקרב אני פשוט נירדמת.
לנשף של חצות מוטב תזמין את התינשמת.
שלום ינשוף. עלי לעוף."
ועפה אל הקן.
ועד היום אותו ינשוף
נשאר רווק זקן.

מילים: דתיה בן דור, לחן: אהרון חרל"פ