מול הים

כאשר שחררתי את דג הזהב
צחק הים
ואימץ אותי
אל ליבו החופשי,
אל ליבו הזורם.
אז שרנו יחד
(אני והוא):
לא תמות נפשי. הישלוט רקב
בזרם חי?
הוא שר כך
על נפשו הסואנת,
ואנוכי שרתי
על נפשי הכואבת.

מילים: זלדה מישקובסקי, לחן: ינעם ליף