מתקופה לתקופה

ובחוץ רוחות נושבות
ובלילבך ישנה סופה
אז את באה מחבקת ונופלת עייפה
וכך בזרועותי עוברת לה תקופה
שתקומי תגלי אוויר ובליבך פריחה

ומתקופה לתקופה
את נהיית יותר יפה
והלב נקש עם ליבך
ואם בחוץ חשוך וקר
את פוחדת ממחר
שתדעי אהיה שם לצידך

ובבית האורות כבר ובנינו דלת מפרידה
אז את באה מחבקת
כי הרגשת קצת בודדה
ועכשיו את לצידי והזמן לא נעצר
שתקומי תאהבי אותי הבית שוב יואר

ומתקופה לתקופה...

מילים: אלי מור יוסף, לחן: אשר עשתון