יה

אני הולכת לבדי
האדמה נדמית איננה
כאילו בחלום
מימיני הנחלים
ומשמאלי הדום רגליך
השקר והתום
חולפת כך
מבלי להתעכב
שלא אשקע, שלא אחדל להתקרב
כמו ענן אתה אופף אותי עכשיו
ונעלם
מותיר בי רגע מאוהב

יה שמע אביוניך
המחלים פניך
אבינו לבניך
שמע
תגיד לי שיש בשביל מה

אני שוברת מחסומים
אבל הדרך יכולה לי
ומציבה מולי חדשים
ובדיוק בנקודה שבה הכל כמעט אובד לי
מבעד להרי טרשים
אורך הרך, הזה, המתקיים
מבלי לשפוט עוטף אותי
ומנחם
בדרך אל אותו ייחוד האינסופי
נשברת, חוזרת שוב אל תוך גופי

יה שמע אביוניך
המחלים פניך
אבינו לבניך
שמע
תגיד לי שיש בשביל מה

(ואז המשיך מן אור אינסוף
קו אחד של אור
מלמעלה למטה
המשתלשל ויורד אל תוך החלל ההוא
ודרך הקו ההוא האציל וברא ויצר ועשה כל העולמות כולם)

מילים: מרב סימן טוב, לחן: מרב סימן טוב