באמצע החיים

באמצע החיים, איך מיתרים נדמו,
איך כך בבת אחת אור נשמתך כבה.
יפה ואצילית, הנה דמותך קורנת,
כשיר שמתעורר לאהבה.

תווים על הפסנתר, ושקט רך בחדר,
ובתמונה תמיד, אותו חיוך מקסים.
קול הזמיר שלך, עוטף אותי כנדר,
כשיר שלא נגמר לעולמים.

באמצע החיים, איך מנגינה נגמרת,
איך מנגינה בוכה את בכי הצלילים,
באמצע החיים, איך הציפור נודדת,
וצל כנף אחת רועד עוד בליבי.

הדלת נפתחה, עוד רגע את נכנסת,
ומבטך רחוק, לא מביטה אחור.
בקול פעמונים הגעת לרגע חסד,
כשיר שמתנגן לו מבפנים..

האם היית בכלל ציפור מתגעגעת,
אומרת לי עכשיו שלום בלי מילים,
רק זיכרון שלך, שוב מעביר בי רעד,
כחרס הנשבר בחלומי.

מילים: חוה יעקובר, לחן: מרגלית צנעני