בכרמי תימן

כאשר עלה ירח בשיקמה,
שימלתי לבשתי - תכלת וריקמה.
כאשר כוכב צץ על כרמי תימן,
כיפתי חבשתי - פז וארגמן.

אחיותי אומרות לי: מה זה לך, הבת?
לא מועד היום, לא חג, ולא שבת?
אך על גג מתפללים החתולים,
וליבי כמו עולל בחיתולים

יא אימי, יא אבי, מה היה לו ללבבי?
מה היה, מה קרה, מהי זאת הצרה?
למה למה לא ינום ולא יישן,
בבוא לילה על שכונת כרמי תימן?

מה רוצה הוא, מה רוצה הוא, מה יאמר ?
מה צוחק הוא? מה בוכה הוא? מהו שר?
יא אימי, יא אבי, מה היה לו ללבבי?
יא אימרי לי, אמא-אם,
איך קוראים לזאת בשם?

כל היום ארוץ אדפוק בקבקבים,
אך בלילה - יא אין קץ לכוכבים!
וירח תימני עטוף טלית,
והרוח שרה שיר בתימנית,

ושדכן אל בית אבי נכנס לו דום.
אבא, לא! הוי אבא, לא! עוד לא היום!
אל תתנני עוד... אמור לו: עוד מעט...
שילך! אבל... יבוא אחרי שבת!

יא אימי, יא אבי...

אל תוליך אותי לחכים, יא אב,
לא יועילו לי סמי-סמים, יא אב,
כי היום בין השיקמה ובין הברוש,
על ביתנו ריחפו יונים שלוש.

ואחת יונה היביטה בעיני,
ואחת יונה היגידה: אי-וי-וי...
ושלישית אמרה: אל פחד חבובה
ילווך שלוש יונים אל החופה.

יא אימי, יא אבי, מה היה לו ללבבי?
מה היה? מה קרה? מהי זאת הצרה?
היונים אמרו לי: זה דבר ישן,
זה קרה כבר לא רק בכרמי תימן.

הדבר הזה - כך היונים אומרות -
כבר קרה גם בשכונות האחרות.
יא אימי, יא אבי, מה קרה לו, ללבבי?
יא אימרי לי אמא-אם
איך קוראים לזאת בשם?

מילים: נתן אלתרמן