מנטה

ציפור לא מזוהה אל ענפי העץ פנתה לנוח
קלה כמו שמועה בצמרת הסתבכה הרוח
כלבלב בלי בעלים משחק לו בסנדל שכוח
מסרקת תלתלים מסתכלת בחלון פתוח

את הרקע מאפרים הדימדומים
ריח מנטה וקפה ושושנים
בוא הביתה ותרחץ את הפנים

הזמן לא נעצר השעה שלך עוד מחכה לי
ליבי נותן עצה לדואגת שתמיד בכתה לי
בוא הביתה במרוצה ותביא איתך גם נשיקה לי
בוא הביתה ותמצא שאני לך כמו שאתה לי

את הרקע מאפרים הדימדומים...

מילים: רחל שפירא