ירושלים את ירושתנו

עולם ומלואו בשישה
ברא ברוב חכמה
ובשביעי שבת בתנאי
שבוא יבוא עם בני אבות
ויקיים מצוות
ובזכותם הכל כדאי
קרוב לשנת אלפיים
נבקעו שמים
עם הנבחר קיבל תורה
העניק לנו כנדוניה
הארץ הקדושה
כבראשית המחשבה
בים ובמדבר תמיד ניסים גלויים
אימתה ופחד על כל העמים
חומות יריחו בתקיעת שופר נפלו
את ארץ ישראל מן הטומאה אז גאלו

ירושלים את ירושתנו
לא נעזבך לעולם את בית חיינו
לבית המקדש נעלה עוד בימינו
ארץ אבותינו ושלנו היא לעד

בראש פסגת הר מוריה
מקום העקדה
קנה דוד בכסף רב
אחריו כשמלך שלמה
בנה בחכמתו
מקדש פאר כולו זהב
הגיעו כל מלכי עולם
השתחוו כולם
לקל עליון גדול נורא
בעבודת הכהנים
שירת הלויים
קבלו העם פני שכינה
אך מפני חטאינו ופריקת העול
גלינו מארצנו החריבו את הכל
נשינו וטפינו לטבח כמו צאן
על נהרות בבל בכינו בזכרנו את ציון

ירושלים את ירושתנו...

עברו מאז אלפי שנים
תקופות של משברים
הלב פועם אינו מבין
צרות קשות ממש נורא
מיליונים בשואה
ובכל זאת ליבי מאמין
מאמין שעוד יבוא היום
עוד ישמע פתאום
קול השופר ממרחקים
יקומו לתחיית עולם
גם האבות כולם
ישובו בשמחת בנים
משמים בית מקדש ירד בנוי באש
עם ישראל מעולם לא התייאש
יום שהוא כולו שבת לעולמי עד
ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד

מילים: מרדכי בן דוד, לחן: מרדכי בן דוד