הגברים בוכים בלילה

איך לפתע כך היא מתה
תחושה של גבר מכוסה עפר
מי יודע מי שומע
גבר לא יכול לצעוק מתוך האדמה

הגברים בוכים בלילה
לא נשמע קולם
הגברים בוכים בלילה
בכי נעלם

הגברים בוכים בלילה
אין מה להסתיר
מי אשר שילם ביוקר
אין גם לו מחיר

אבן כאן מונחת
על גופך צונחת
והאמא היחידה
היא אמא אדמה

עד יחיד לנצח
שם תדע לבטח
מה הטעם ללחך
עפר בלשונך

שם ודאי ביחד
אין אימה ופחד
וטעם הדמעות
מבשר על הבאות

הגברים בוכים בלילה...

היא ידעה לקחת
ואתה מתחת
עוד מביט למעלה
בעיניים עצומות

לא נודע כי באת
אל קירבה למטה
שם אתה ודאי בוכה
בשפתיים חתומות

גבר ועוד גבר מכל עבר
מי מכם כבר לא יקום
לנצח מלחמות

הגברים בוכים בלילה...

מילים: אלון אבידר