חפצים אישיים

הקלידים הלבנים והשחורים
את מגע ידה הקל זוכרים
האהיל אשר על גבול האור
על צילה באדיקות ישמור

השטיח מחייך כשהוא נזכר
וכמוהו השמיכה וגם הכר
במטבח יש לוח עץ חלק
שמכיר את הסכין שלה

תנו כבוד לחפצים
לחפצים יש זיכרון ארוך
החמימות הסבל והרוך
דבקים בהם ללא מנוח

הם לא יתנו לך להתאושש
הם לא יתנו לך לברוח
תמיד תוכל לשוב ולמשש אותם
לחפצים יש כוח

בארון שלה ישנם כמה ספרים
שבלילה נפתחים ונזכרים
במקומות מסוימים מאוד
שרשום בהם דבר חשק או דבר סוד

ויש עציץ אחד של אורכידאה
שקשור אליה במיוחד
אני אזכור אותה אני יודע
ולקולה אני אתגעגע
בשפתיים חתומות.

תנו כבוד לחפצים...

ויש עציץ אחד של אורכידאה
אשר קשור אליה במיוחד
אני אזכור אותה אני יודע
ולקולה אני אתגעגע
בשפתיים חתומות לעד.

מילים: נעמי שמר, לחן: נעמי שמר