ירושה

האיל בא אחרון.
ולא ידע אברהם כי הוא
משיב לשאלת הילד,
ראשית אונו בעת ימו ערב.

נשא ראשו השב
בראותו כי לא חלם חלום
והמלאך ניצב-
נשרה מאכלת מידו.

הילד שהותר מאסוריו
ראה את גב אביו.

יצחק, כמסופר, לא הועלה קורבן.
הוא חי ימים רבים,
ראה בטוב, עד אור עיניו כהה.

אבל את השעה ההיא הוא הוריש לצאצאיו.
הם נולדים
ומאכלת בליבם.

מילים: חיים גורי, לחן: דודו אלהרר