בעקבות גורלך

אתה נולד לתוך עולם, עולם סבוך ומפותל,
נקי וצח בתוך לבך ובראשך חלל.
כל השבילים פתאום צצים, לך קוראים ומפתים
עוד מהיותך תינוק קטן, עטוף בחיתולים.
וכשתפקח לראשונה שתי עיניים בשאלה,
אתה נהייה כל-כך נבוך כי אין לך תשובה
ולא תדע לאן לפנות, באיזה שביל אולי לפנות
כי אין לך כל נסיון ולא תדע לברור.

דע לך כי מלידה
תמיד הינך נושא אתך
את חבילת הגורלות
שנכתבו לך מזמן.

אתה גדל בין אנשים אשר לך תמיד עוזרים
ללמוד הרבה ולהבין סודות שבחיים.
אתה הולך ומסתבך, אובד אי-שם בין השבילים
ובכל דבר אתה מוצא אין-סוף של פתרונים.

דע לך...

יום אחד אתה שוקל את ערכך וחכמתך
ביחס אל אשר תשיג לאורך דרכך
ואז תראה כי איך פתאום אתה אינך כאן כל-יכול,
לא מבין היכן טעית ואין את מי לשאול.

דע לך...

מילים: שלמה כישור, לחן: משה גיאת