כשאצטרך

כשאצטרך להתחיל לזכור אותך
כשאחר יתחיל לגלות אותך
את פנים ירכייך הרכים מעל הגרב
ומתי את צוחקת
פיתוח תמונות ראשונות לחלומותיו בעתיד

וכשאצטרך לשכוח אותך
כשאחר יתחיל לזכור אותך
כשאחרי אחרים יתחילו לגלות

וחיי ריקים כפרח
שמרטו ממנו את כל העלים של כן לא
ולהיות לבד הוא להיות במקום שבו לא היינו יחדיו
ולהיות לבד הוא לשכוח שאתה כך
לרצות לשלם בעד שניים באוטובוס
ולנסוע לבד
ולנסוע לבד
ולנסוע לבד

עכשיו אכסה את המראה כמו תמונותייך
ואשכב לישון
עוף השמיים יאכל את בשר שנתי
הכלבים ילוקו את דמי מבפנים
אין רואים דבר מחוץ

וחיי ריקים כפרח...

מילים: יהודה עמיחי, לחן: דני גלבוע