אם יש את נפשך לדעת

אם יש את נפשך לדעת את המעיין
ממנו שאבו אחיך המומתים
בימי הרעה עוז כזה, תעצומות נפש,
צאת שמחים לקראת מוות, לפשוט את הצואר
אל כל מאכלת מרוטה, אל כל קרדום נטוי,
לעלות על המוקד, לקפוץ אל המדורה,
וב"אחד" למות מות קדושים -

אם יש את נפשך לדעת את המעיין
ממנו שאבו אחיך המדוכאים
בין מצרי שאול ומצוקות שחת, בין עקרבים -
תנחומות אל, ביטחון, עצמה, אורך רוח
וכוח ברזל לשאת יד כל עמל, שכם
הנטוי לסבול חיי סחי ומאוס, לסבול
בלי קץ, בלי גבול, בלי אחרית -

אם תאבה לראות את החיק אליו נשפכו
כל דימעות עמך, ליבו, נפשו ומררתו -
מקום כמיים ניתכו, פרצו שאגותיו,
שאגות המרגיזות בטן שאול תחתיות,
אנחות שמפחדן סמר גם השטן,
נהי מפוצץ צור, אך לא קשי לב האויב
העז מצור, הקשה מן השטן -


אם יש את נפשך לדעת את המעוז
אל ראשו מילטו אבותיך משאת נפשם,
תורתם,קודשי קדשיהם-ויצילום,
אם תאבה דעת את המחבא בו נישמרה -
ובעצם טהרה - רוח עמך הכבירה,
שגם בשבעה חיי חרפה, רוק וכלימה
שיבתה לא הובישה חמדת נעוריה -

אם תאבה דעת את האם הרחמניה,
האם הזקנה, האוהבת, הנאמנה,
שברחמים רבים אספה דימעות בנה האובד,
ובחמלה גדולה כוננה כל אשוריו,
ומדי שובו נכלם, עייף ויגע
אל תחת צל קורתה תימח את דימעתו,
תכסהו בצל כנפיה, תישנהו על בירכיה -

הוי, אח נענה! אם לא תדע לך כל אלה -
אל בית המדרש סור, הישן והנושן,
בלילי טבת הארוכים, השוממים,
בימי התמוז הבוערים, הלוהטים,
כחום היום, בשחר או בנשף לילה,
ואם עוד הותיר אל לפליטה שריד מיצער -
אז אולי גם כיום תיראינה בו עיניך
בשיפעת ציללי קירותיו, בערפל,
באחת זויותיו או על יד תנורו
שיבלים בודדות, כצל ממה שאבד,
יהודים קודרים, פנים צומקים ומצוררים,
יהודים בני הגלות, מושכי כובד עולה,
המנשים את עמלם בדף של גמרא בלה,
משכיחים רישם במידרש שיחות מיני קדם
ומשיחים את דאגתם במיזמורי תהילים -
(אהה! מה ניקלה ועלובה זו המראה
בעיני זר לא יבין!) אז יגדך ליבך,
כי רגלך על מיפתן בית חיינו תידרוך,
ועינך תיראה אוצר נישמתנו.

ואם לא לקח אל ממך כל רוח קדשו
ויותר עוד מתנחומותיו בלבבך,
ושביב תוחלת אמת לימים טובים מאלה
יגיה עוד לפעמים מיפלשי מחשכיו-
אז דע לך ושמע, הה, אחי הנענה!
כי רק זיק מוצל הוא, רק ניצוץ פליטה קטן,
אשר בנס היתמלט מן האש הגדולה
האירו אבותיך על מיזבחם תמיד.
ומי יודע אם לא נחלי דימעותיהם
העבירונו ויביאונו עד הלום
ובתפילתם מאת אדוני שאלונו,
ובמותם ציוו לנו את החיים -
החיים עד העולם!

מילים: חיים נחמן ביאליק, לחן: יונתן רזאל