שיר של רגע אחד

כתבתי לך מכתב, שבו אמרתי
אל תחכי לי
כי את תהיי לבד.
את יכולה לחכות לי
אבל אז תהיי לבד
את יכולה לחכות לי ולכתוב לי
שיר של רגע אחד.

את יכולה לחכות לי
בבית הקפה השכונתי, עם הפוך ועוגה בצד
את יכולה לחכות לי
עם כל האהבה, אבל את תחכי לבד
אני יוצא רק לרגע
אל תאמרי למה לא הזהרתי אותך יותר מוקדם
רק יצאתי לרגע
והדמעות שוב זולגות מעצמן, אל הקבר החם.

שיר של רגע אחד
הזדמנות פז
היא לפתע לבד
בכאב עז
היא נזכרת, כואבת, בסרט, חולמת, רודפת, מבקשת -
אלוהים, תחזיר לי את הילד
וכך היא יושבת לה
אובדת עצות
עט ביד, דף לבן
ספוג בדמעות
מעטפה בלי מען
נחושה את המסר לכתוב
עוד גוזל שעלה לו
בסולם יעקב.

את יכולה לחכות לי
אבל אז תהיי לבד
את יכולה לחכות לי ולכתוב לי
שיר של רגע אחד.

קשה לחכות
לא מבדיל בין הימים ללילות
מהבית יצאת לבוש מדים בירוק
ידיים קרות על נשק חם
עיניים דומעות
שיר של רגע אחד ברגע יכול לשנות
ת'חיים.

כמה זמן עוד אפשר לחכות
אלוהים, כמה אמהות ימשיכו לבכות
מפסידים אדם יקר מפז
חייל שלא יעקוב
אחרי חלום מבוזבז.

היא מחכה לו חם לו קר לו טוב לו רע לו
אין קול ואין עונה מה קרה לו
הזמן עוצר מלכת השעון לא מתקתק
וכל דפיקה בדלת הלב שלך דופק
נוסק ומתרסק ואת טובעת ביאוש
לא לראות אותו יותר נראה כל כך קלוש
מחכה כמו פרח יבש על קבר טרי
אבל גם הוא מחכה לך שם בצד השני.

אני מחכה
עוד עומדת בפתח הדלת
מחכה לך
ורק עליך חושבת
מחכה
מתגעגעת אליך
מחכה לך
חושבת עליך כל רגע. כותבת לך שיר ברגע.

את יכולה לחכות לי
אבל אז תהיי לבד
את יכולה לחכות לי ולכתוב לי
שיר של רגע אחד.
כתבתי לך מכתב, שבו אמרתי
אל תחכי לי
כי את תהיי לבד.

מילים: יעקב פז, לחן: לא ידוע