מוגלי

מוגלי, חבר שלנו.
כמו כל חיה-אין בעיה, זריז מהיר וגם אמיץ.
מוגלי, אוהב לדאוג לי.
מביא לי פרי, תמיד טרי, ואגוזים ומיץ.
מוגלי, אוהב ללעוג לי.
ושום בדיחה או מתיחה הילד לא מחמיץ.
מוגלי, הוא כאן יושב לי.
בין השיחים והפרחים, ליד המעיין.

ודאי ברח מהר מהר, והוא ביער מסתתר,
השאלה היא רק לאן?
לאן לאן לאן? לאן לאן.
אולי הלך הוא לנהר, כדי לקפוץ עם צפרדעים.
או שאולי הוא עם ברווז, כדי להחליף געגועים.
אולי הלך הוא לשחק, ולהפיל עם גור של פיל.
אולי עוזר הוא לנשרים, ת'גוזלים להאכיל.

עם רוב הג'ונגל הוא חבר, עם רוב שוכניו-כמעט כולם,
אבל היכן הוא מתחבא?
מוגלי, מוגלי, מוגלי לאן הוא נעלם$

מוגלי, טוב לי ביער
כן טוב ממש, אוכל לי דבש
ואחר כך שותה לי צוף
מוגלי, נוהג למזוג לי
מיי מעיין וכמו שחיין
שמח באגם לצוף

מוגלי, אוהב לחגוג לי
קצת מנתר עם הפנתר
ומשחק עם הינשוף
מוגלי, כעת אלך לי
על הענף, טיפה אשכב
לפני שאתעייף

כי מה נאמר, ומה נגיד
שכך זה ישאר תמיד
כי פה בג'ונגל לי זה כייף
זה כייף, זה כייף, זה כייף
זה, כייף זה כייף

"מוגלי, אולי אתה מוכן, לשלוף לי קוץ מרגל שמאל?
כל כך כואב לי ומציק, אני ללכת לא יכול!
אח! בעין לי נכנס גרגיר, אני לא רואה!-מוגלי תבדוק!
ולי פה עצם נתקעה, תוציא,תוציא לי בגרון, עמוק!
אצלי, אצלי הרגל התעקמה, סובב אותה שלא תכאב!
בוא מוגלי, חמוד, בוא וגרד לי קצת בגב!"

תמיד אוהב הוא לעזור, בכל דבר שהוא יכול,
והחיות כולן אומרות:
מוגלי, מוגלי, מוגלי ממש גדול!!!

מילים: אפרים סידון, לחן: מירון מינסטר