מוגלי עכשיו שלי

שנים אחריו, אני מחפש
שנים - בכליון עינים
שנים - ואני לא מתייאש
שנים - בחירוק שינים.
איפה הסתתר,
מנסה לברר,
בודק וחוקר
וממשיך למהר
ולשאוג לי.
ולא מוותר
וככה אומר,
שאינני נמר,
אם אני לא גומר
את מוגלי.

אבל הנה הגיע הרגע הנפלא,
הרגע שאליו שנים, ליבי נשא תפילה
הרגע שבו, אני נרגש כולי,
כי מוגלי בידי - מוגלי עכשיו שלי.

כעת סגרנו שנינו חשבון.
כעת בין נמר לאדם,
כעת הגיע הקץ לעלבון
עכשיו תשלם לי בדם.

נרגש עד מחנק,
מול היער אצעק,
בשבילי זה יום חג
שאשמח בו חזק,
לשאוג לי.

בג'ונגל אצעק,
נגמר מאבק,
שירחאן הוא ענק,
הוא זכה במשחק,
מול מוגלי.

כי הנה הגיע הרגע הנפלא...

מילים: אפרים סידון, לחן: מירון מינסטר