דמיון

ואז, מתוך ההתרגשות ידי נעות מעט
ואת, עולה על הספינה שלי כאילו את יודעת
שקצת, כמעט אין צורך להגיד את זה
יכול לקחת שניים לארצות בהן יהיו אחד

דקות? ידיים כמו הזמן נעות במעגל
ואניות כמו אצבעות רק כך מוצאות נמל
ושם, עגנו ספינות שבעבר כמעט שנטרפו בפזיזותן

ואת, עכשיו נוגעת במקום שפעם מלחמות אסר
ומגלה שוב יבשות נגדן הקרב בהפסדי נגמר
בוהה במנורה שהצללים שלה הופכים את מה שרק שלי
גם לשלך - דמיון

גופים, נעים בתוך חלל ומבקשים מרחב סגור
ואם לא מתנגדים כוכב סתום הופך לרגע להיות ברור
מגע, אין כנראה דבר שיפרש אותך למעני יותר
לכן מראש הסכמנו שבמסע הזה אין כל צורך למהר

ואז, מתוך ההתרגשות ידי נעות מעט
הים שלך הוא משוגע גדול אבל יודע גם לזוז לאט
מחזור, כשמפסיקים למשוך המעגל נסגר מהר
ואם מרפים מוצאים דבר
ואז יש הפוגה עד שרוצים אחר

מילים: מתי כהן, לחן: מתי כהן