אני קם

מתחת לחלון, יושב עכשיו לבד
האור חודר עכשיו, מביט אלי לאט.

רוחות והמולה, טיפות של אמונה,
חיוך נמתח רחוק, רוצה שלא יחמוק.

זו התקווה שלי, זו הבריאה שלך
הרוח תלטף, גם כשזה יכאב.

אני קם,
השמים יספרו את האושר
אני כאן.
ומתי, תזכה לראות את הניסים שבכל בוקר
ופתאום
מבעד לחלון אין סוף לאופק.

עכשיו זה כבר קרוב, רצון רק לאהוב
כשיש לך שמיים, מבעד לעיניים.

חומה של כעסים, נופלת לרסיסים
כשיש לך עתיד, דבק בך תמיד.

מילים: מתי שריקי, לחן: מתי שריקי