מי בן לגוי

השמיים שמי ולי עין חומדת,
גלי ימי וקרני שמש יוקדת.

וחבצלות מלא כרמלי, ושרוני ים פרחים,
וסוד לי פלאי לקבץ נדחים.

חלומות אני חולם, לארץ ולעם,
במקבת אני הולם לב שפל ולב רם.

מי בן לגוי יקום עתה ויתעורר,
למי רוח גא יקח כנור וישורר.

במיתרים יכה גלים, ילכו כחיצים בכליות,
ילכו כצירים קלים בהרים ובגאיות.

יבשרו בכל פנה, בכל מאורה חשכה,
ברעד של נגינה, קומו ונלכה.

נלכה אל ארץ, חלומי בה צומח,
ושרשו פורץ פרץ יונק לשד וכח.

ומיתרי יפזז צלילים יכרו אזנים אטומות,
וירונו שרים ואצילים עם נושאי האלומות.

מילים: הראיה קוק, לחן: מתי שריקי