אבוד בחלל

בשקט מופתי
בקור המדבר
צעדים בטוחים במורד שביל עפר
אור העיר מתרחק, נעלם
על ספסל של אבן נשכבתי לבד
בעיניים שדות כוכבים

ראיתי גבר נופל בשמיים
הוא זהר לשניה ומיד נעלם
עכשיו הוא אבוד בחלל
היה לו הכל ועכשיו הוא לבד
מרחף בתלם גאוותו
היה לו הכל ועכשיו הוא לבד
הבעתי את משאלתי

מילים: נועה קורנברג, לחן: נועה קורנברג