אני אוהבת את השקט

אני אוהבת את השקט, שנשאר אחריך.
אני אוהבת את הדשא, שנרמס לרגליך.
אני אוהבת את הרגע, בו נשארתי בלעדיך
אני אוהבת את הרעש, שנוסע לפניך.

אני אוהבת את השקט, שנשאר אחריך.
אני אוהבת את החדר, כשהוא ריק בלעדיך.
אני אוהבת את המוות, ואת ביטוחייך,
אני אוהבת את שמך ואת כל נכסיך.

אני אוהבת את השקט, שאתה משאיר אחריך.

אני אוהבת את השקט, שנשאר אחריך.
אני אוהבת את הרחש שזוחל לרגליך.
אני אוהבת את המים, הזורמים מעליך.
אני אוהבת את החושך, החותר מתחתיך.

אני אוהבת את השקט, שאתה משאיר אחריך.

אני אוהבת את השקט, שנשאר אחריך.
ואני יושבת לי בשקט וחושבת עליך -
איך היית, גדול היית, ומפחיד בחייך
אני נזכרת בכל אלה, שהיו לפניך,
אני פוחדת מהשקט, שאתה משאיר אחריך.

מילים: דוד אבידן, לחן: אילן וירצברג