הבלון מבולבלון

הבלון מבולבלון
לא ידע לאן לפרוח.
את כל המחשבות שלו
הצליח לשכוח.

הבלון מבולבלון
לא ידע לאן יגיע.
הוא נשם אליו אוויר
והפסיק להזיע.

וכך יצא אל המסע,
קל ללא מעמסה,
הוא פרח ושט, ונסע,
ונסע...

הבלון מבולבלון
כך ברוח נישא,
הוא חצה יבשות וימים
בטיסה.

הבלון מבולבלון
נסחף, עלה למעלה.
על ענן בודד ישב
חשב מה הלאה.

וכך המשיך לו במסע...

הבלון מבולבלון
פגש בלבלבונת,
הוא אמר: "אני מכיר אותך!
איזו ארץ קטנטונת"!

היא הצטרפה אל המסע,
הוא לאישה אותה נשא,
ופרחו, ופרחה האהבה,
אהבה.

והם קשרו את החוטים,
קשרו חוטים כה הדוקים.
בלון מבולבלון ובלבלונת,
אדון מבולבלון.

עכשיו ביחד הם עפים,
פורחים, שטים, מרחפים.
מבולבלון ובלבלונת,
בלונמבולבלונתבילבונת...

אוי, התבלבלתי...

מילים: רחל ארגמן, לחן: אילן וירצברג