כמו שאני כמו שאתה

הוא בא אלייך מבין חומות סדוקות.
הוא בא אלייך מבעד דלתות
אל חדרי ליבך הפרוץ לרוחות,
בין חלל הקירות, בין שברי חלומות.

בדרכך נגעו בך אנשים זרים,
פנים בחושך, עקבות אחרים.
וימים טעית בין שדות אבודים,
כמו ענן מרחף עד קצווי מרחקים.

ועכשיו עם בוא החלום,
כשדמעות מתערפלות בעיניים.
(בוא החלום...)
ונשאר רק לאסוף את השברים, הזכרונות...
בלי חרטה,
כמו שאני, כמו שאתה...

חשיכה דוחקת את היום לים,
אהבה עוטפת אל חיקה החם.
סערות הזמן נשכחות לאיטן,
סירות לבנות שבות אל ביתן.

ועכשיו עם בוא החלום...

הוא בא אלייך מבין חומות סדוקות.
הוא בא אלייך מבעד דלתות
אל חדרי ליבך הפרוץ לרוחות,
בין חלל הקירות, בין שברי חלומות.

מילים: נורית גלרון, לחן: יהודה פוליקר