עצי התאנה

עצי התאנה התקיימו כאן לפנים,
לא השתייכו לאיש,
רק לנוף.
חשבתי שבאמת היינו מוגנים
כמו העצים
במחול העונות.

ומישהו שלפנים הכרתי היטב
נהג לחלוק עימי את פרי הקיץ.
ומשהו ממלמוליו
נסחף מעבר לי בינתיים,
עם יתר אתמוליו.

(נסחפו אתמוליו כדרך אתמולים,
ומשהו ממנו בינתיים
מעבר לי).

כל פעם מחדש המראה המסויים
יפנה ועד כדי להכאיב.
כמה צלעות גבעה
נשברות אל שפת הים,
ואין להם להשיב.

ומישהו שלפנים הכרתי היטב
נהג אל הסלעים איתי לרדת,
ומשהו שהוא ידע,
אולי עכשיו אני לומדת.
לומדת בלעדיו.

(רק צלעות הגבעה הנשברות מולי,
ומשהו ממנו בינתיים
מעבר לי).

מילים: רחל שפירא, לחן: שפי ישי