כמו ששיר נוגע

אז הייתי מלאת אהבה
כעוברת לפני התיבה
מתעטפת ונפשי חשופה

עדיין הטעם מתוק
אף על פי שמזמן ורחוק
בימים שבהם הטוב עוד היה מנצח
במשעול התמימות
אז פסעתי בצעד להוט
בעולם שנראה כמו חידה
שאני עוד מעט אפצח

מאיפה היה לנו אור
ומאיפה ידעת לבחור
במילים שכל כך עמוקות התנגנו בי
ולפרוט על נימים
שהיו חבויים, רדומים
שהאירו חיים בדברים סוערים שמיד נענו בי

אז הייתי מלאת אהבה
כעוברת לפני התיבה
מתעטפת ונפשי חשופה
כן, הייתי מלאת אהבה
כעוברת לפני התיבה
ואלוהים יודע
שנגעת בי כמו ששיר נוגע

ובאו ימים אחרים
ולילות ארוכים וקרים
כמה חדים ופוצעים רסיסי הירח
כל המילים הטובות
שפתאום נעשו מכאיבות
בין שברי חלומות אבודים
שט הלב השבור הסולח

מעולם לא חזרת לשאול
איך חזרתי אני מן השאול
לעולם שהפך לחידה שכבר לא אפצח
איך הבנתי אט אט
כי מאותה נקודת המבט
לא הייתי בצד של הטוב או שהוא כבר לא מנצח

כי הייתי מלאת אהבה
כעוברת לפני התיבה
מתעטפת ונפשי חשופה
כן, הייתי מלאת אהבה
כעוברת לפני התיבה
ואלוהים יודע
שנגעת בי
נגעת בי

מילים: יענקל'ה רוטבליט