מקיץ אל החלום

שוב,
כמו מקיץ אל חלום,
מתחמק מן האור,
מגשש בין כתלי.
החזון
ערפילי כחלב
כשל חולם מאוכזב
המכווץ אישוניו.

אל תבכה, אני בוכה בשבילך,
אל תפנה, אני אצעד בשבילך
עד כלות רגלי בחוליי,
עד אפול וגופי שבור
למרגלות הנהר העכור.

שוב,
בהמיה רחוקה,
כמו עוד מוות בזוי
הנסתר בסמטה
שממול.
מנותק ואסור
כטאבו על כתפי,
אם אותי תבקר.

אל תבכה, אני בוכה בשבילך...

אל הרוח,
אל המים,
אל האש
כמו תפוח שרחק מן העץ.
אל הדרך,
עד אליך,
עד לאופק
כבת דמותך שהאיצה בי כדופק.

אל תפנה,
אל תבכה,
אל תכבה...

מילים: ברוך פרידלנד, לחן: ברוך פרידלנד