למה

מכיר אותה מזה שנים
קומה שנייה בבית בפינת, הרחובות הכי שקטים
שער וגדר חיה
אצלי בראש זה כמו תמונה על קיר
שלא יעזו להסיר

היום זה לא אותו דבר
נשאר רק עוד מבט, עיניים שבוחר שוב להזיל
אני שלטתי בחצר הם לא הפסיקו לקטר
עכשיו אני מוכן גם לוותר

למה
למה זה צריך להיות ככה

אחרי שנים חזרתי שוב
אותו בניין עם אופי קצת שונה
הם קיצצו את הגדר
היום זה לא אותו דבר
הצבע השתנה
זו כבר לא אותה אישה
בניית לבן שהזדקן עושה לי הרגשה שלא תחזור
אני כבר לא מרגיש גיבור

למה...

מילים: אייל אבן צור, לחן: שחר אבן צור