מותק

מותק תני לי יד
העצב, הוא לא לבד
כי בזמן האחרון
אני הולך אתו לישון
עם מי נרדמת את?
ואיפה אותם ימי ראשון
בהם טיפסנו
תמיד עם אור ראשון
כשפנסי התאורה, בתל אביב הישנה
סופגים את כל היום

ואת אומרת "חיי הם סרט"
ואין מקום שם, לאכזבה
שוכב בחדר
אני בסדר, מרים ידי ונתקע בתקרה
איך זה קרה

ותגידי, מותק
תני לי יד, הצער הוא לא לבד
כי בזמן האחרון
אני יושב אתו המון
על מי יושבת את?

ואת אומרת "חיי הם סרט"
ואין מקום שם, לאכזבה
שבת עוברת
לא סוגר את הדלת
למקרה שתבואי חזרה
שוכב בחדר
אני בסדר, מרים ידי ונתקע בתקרה
איך זה קרה
ומה עם אהבה

איפה אותם ימי התום
בהם לקחנו, לאט ,לאט את כל היום
ופנסי האהבה
של תל אביב הישנה
סוגרים את כל היום

מילים: נפתלי קון, לחן: נפתלי קון