את

את, פירות הגן האסורים אמרת 'לך שמרתי'
את, בגן העדן השמור מכל איתך פסעתי
שם מול דלתך אציב משמר
להרחיק ממך כל זר עד ימתק יומי המר
שם בלב מדבר חומה אבנה סביב מחול ואבן
שם אל סף ביתך אשקיף בלילה קר עד בוא הבוקר
לך קנאתי כאש תבער לא יועילו מי נהר
כי היית לי סוד נסתר.

ושנינו יחד זאת יודעים
כל ימיינו אט חולפים
יום עובר ואין עוצר
כמו גלגל סובב חוזר

את, את, את.

את, שדות זרים אותך משכו ושם היית לטרף
את, וכשחזרת אל בית חלומותי היית אחרת
אז איך אבין ואיך אדע מה אסור ומה מותר
ומה יביא לי המחר.

ושנינו יחד זאת יודעים...

מילים: אברהם לוי, לחן: מיקי מדר