קצת אתה

סירה אחת באופק בין עננים.
עשן סיגריה נדלקת מסתיר פנים.
מטוס סילון בשמיים,
הרוח והחושך והמים
מזכירים לי שהיית.

שיר ברדיו מתפורר ושותק,
צליל אקורדיאון הולך ומתרחק.
שקופיות מטושטשות בשחור לבן,
נסיעה ארוכה למקום רחוק מכאן,
לונה פארק בכל שבוע.

ויד קטנה אוחזת בידי
יד קטנה ובוטחת.
אתה יודע שאני קצת אתה?
אתה כבר לא כאן אז אני קצת אתה.

קריאה נותרת ללא מענה
וחדר עומד ביתמותו.
מנסה לא לחשוב על זה.
איך אפשר שלא?

מילים: נתן סלור, לחן: יסמין אבן