זוכר

שעה, שאנחנו יושבים במיטה
ואז כל השברים שבצד
מתפזרים בשנייה בינתיים
את, שפותחת לי עוד מגירה
מתכרבלת בתוך השמיכה
יש לשקט הזה סיבה

זוכר, את הכל אני שומר
בלי הרגשה, שעלי זה מתגבר
כל יום אני זוכר, שהלב שלי אומר
אין מלבדך בעולם
את האור שבי נדם
את האור שבי נדם

שוב, מנסים להשפיל עוד מבט
מרימים את עצמנו מעט
והלב לא בוער בינתיים
את, מליבך מתפרץ עוד משפט
שאותי הוא הופך למעט
מטורף מתגבר לאט

זוכר...

מילים: גיל סקופ, לחן: מישה קירקילן