ועכשיו מאוחר

שנה, וכלום לא השתנה
התחושה המעורפלת
ששוב תהיי אחרת
קרה, בלי שום בושה
את שכחת נתתי לך ורד
בכיתי לך כמו ילד.

ועכשיו מאוחר, עולה לו עוד שחר
כשאני ער אני שומר
שהזיכרון לא יגמר וזה נגמר
את אומרת שזה מיותר שאני שר
שר עלייך, ועלי

ילדה, שכלום לא השתנה
כשהיא מדברת, על מה היא חושבת
היא יושבת בעולם, שבנתה לה בלי כולם
לא יודעת לרדת משם.

ועכשיו מאוחר...

מילים: נתנאל בטיש, לחן: נתנאל בטיש