בגללך...

פזמון:
בגללך, הפכתי להיות הליצן שכבר לא מחייך
רק תסבירי לי איך
בגללך, אני את הכול מסבך, רק הולך ודועך
אז תסבירי לי איך
בגללך

בית א' (ד"ר צ'אן):
אבדה לה התקווה והכול נובל אצלי
מולך עומד אדם ללא החצי השני
ואיך במלחמה הזו איבדתי את עצמי
כי החצי השני זאת את
את אמרת שאני חשוב לך
להן שלא תלכי אני אגור בך
אמרת שבלעדי את מרגישה שירו בך
אהובתי אני זה שסובל ומדמם
ובגללך אין לי טעם, לחיים האלה כמו פעם
בגללך גם יום בהיר מלווה ברעם
אז מה הפלא שאני לא מוצא יותר את הטעם
אני יושב ומצפה לך, כל הזמן כותב לך
זה שאני סובל מה עושה לך?
יושב ומצפה למוות כי יותר בטוח שהוא יגיע
לפני שתחזרי...

פזמון...

בית ב' (מוגלי):
למה את בורחת כשאני מגיע
תמיד נכנס ללחץ שום כדור כבר לא מרגיע
לא מכיר את עצמי, התקדמת אני לא מתניע
הלא נורמאלי שלי מחכה שהשפוי יופיע
למה, החזק שבי כבר נעלם?
איך הגבר החייכן פתאום הפך להיות בכיין
ואני לא מוכן, אני סוער בתוך הים
מהשפתיים שלך אמרת שניצור מושלם
למה, הכול נפל בין הידיים?
אמרת שנתקדם BUT ירית לי ברגליים
"תסתכל על העתיד שלנו אנו שניים"
איך אפשר להסתכל את סגרת לי את העיניים
מה?, לא ידעתי שאת לא, רוצה להיות איתי
את רק רוצה להיות איתו
אני זוכר שהייתי בשבלך האהוב
אבל היום בגללך הפכתי לליצן עצוב...

פזמון...

בית ג' (ג'ורג'):
את הכל לקחת שהלכת ממני
אז מה את מתפלא כל כך שעוד אינני
חיי את הריקנות הזאת כל יום מחדש
הראש חולה עליך וגופי מותש
חדרי האהבה בליבי הם נעולים לנצח
המפתח רק אצלך חבוי נסיכת קרח
אני חולה בגללך ולא עלייך
לא אמצא שום מרפא לזה בלעדייך
חברים אומרים לי, כדי לי להרפות
אבל למה לוותר אם עוד אפשר עוד לנסות?
מעריץ שלך חיים שלי, אולי עוד תחזרי
ושוב רק מדמיין שאת איתי
זקוק לאהבה שלך כמו דג למים
נאחז בזיכרון ההוא בנתיים
שננטשתי לפתע כמו ילד בקרקס
והפכת אותי ברגע לליצן המבואס..

פזמון...

מילים: ג'ורג' טופוריה, לחן: אמיר כץ