תני לי ללכת

את מלפני, מצדדי
אין לי מרחב
כבולות שתי ידי
תפתחי לי את הכלוב
והשאר כבר לא חשוב

את מתחתי, מעלי
אין לי מתי
תגידי אולי
את כמו צל ענק שקוף
משתלט לי על הגוף

אין מקום לברוח
מנסה
זה לא עוזר
תני לי ללכת...

קחי את גופך מגופי
את נשמתי את לא תחטפי
את בונה מרכז שליטה
לא מבין את השיטה

אין מקום לברוח...

לכל מקום אליו הלכתי
מצאתי שם אותך
כל כך הרבה פנים חיפשתי
שלא היו שלך

תני לי ללכת...

מילים: פבלו רוזנברג