אודות סטנגה
סטנגה (מרוסית Штaнгa - קורה), היא משחק ילדים דמוי כדורגל המיועד לשני שחקנים. למשחק מספר גרסאות ומספר משחקים קרובים לו. המשותף לכל המשחקים הוא כי לכל שחקן מותר ליצור מגע עם הכדור רק פעם אחת בתור. הנקודות נספרות לפי ביצועי השחקן אל מול שער היריב. הטיפול בכדור נעשה בראש או ברגל, כפי שנעשה בכדורגל. המשחק משוחק בכל סוג כדור שנמצא בסביבה (ולפעמים מתפשרים גם על הדרישה שיהיה זה כדור).
ניתן למתוח את המשחק למספר שחקנים רב יותר, אך מעבר לארבעה שחקנים קשה לעקוב אחר חילוף התורות.
סוגי הסטנגה הם
סטנגה המשחק מתנהל בין שני שערים. פגיעה בקורות השער מקנה שתי נקודות, לעומת הבקעת שער, המקנה נקודה אחת. בעיטה במשקוף השער מקנה 3 נקודות, בעיטה בדרך מספרת מקנה 5 נקודות, בעיטה עם עקב הרגל מקנה 4 נקודות, אך בעיטה לתוך הרווח של 2 רגלי השוער מקנה 10 נקודות - בעיטה המכונה גם בין הרגליים.
אם השחקן בעט יותר מפעם אחת ברציפות (ללא מגע של היריב עם הכדור), הוא נקנס בבעיטת עונשין מחצי המגרש. אפשרות לגעת בכדור בכמה פעמים שרוצים היא להקפיץ אותו באוויר בלי שהכדור יבוא במגע עם המשטח המסוים, במידה וכן - זכות הנגיעה בכדור עוברת לשחקן היריב.
סטנגה חיפאית המשחק מתנהל בין רגלי ח ממתכת שהיו משמשות לתליית חבלי כביסה בחצרות. לכל שחקן מותר להדוף את הכדור פעם אחת בכל תור, בבעיטה או בנגיחה, כשהמטרה היא פגיעה בעמודים. כל פגיעה כזו מקנה נקודה.
מדרכות מטרת המשחק - לזרוק את הכדור אל המדרכה הנגדית כך שיפגע בזווית אבני השפה וינתר חזרה אל הזורק. פעולה כזו מזכה בנקודה. שמות נוספים סטנגה ירושלמית, פינות במלעיל, סף בירושלים. בחיפה של שנות החמישים היה נהוג לשחק משחק זה בכדור טניס (יעקב וייס, ילדות נשכחת - הווי ונוסטלגיה בסמטאות חיפה).
שערים קטנים משחק כדורגל מלא (לא מוגבל לשני שחקנים, כל אחד בתורו) בשערים ומגרש מוקטנים, בו אסור לשוער לגעת בכדור בידיו. כשערים עשויים לשמש למשל רגלי מתקני הסל במגרש כדורסל.
סטנגה עממי משחק מסירות-בעיטות בין שני שחקנים העומדים זה מול זה. על הבועט לבעוט הכדור באופן ישר אל השחקן השני.
