אדית פיאף

רק כשהיא מתה הבינו,
כמה באמת היתה אהובה
ביום שמש חורפית
כי תל אביב עמדה לכבודה
כל בוקר עם "הארץ" שלה
לה לה לה .....

תמיד בקצה
תמיד על הסף
אדית פיאף
אדית פיאף של תל אביב הקטנה
היא היתה

איזו אישה ענקית
חיה ברעש בתוך גופה הקטן
זה לא כל יום שכאן קמה
גיבורה משלנו אחד מהעם
לה לה לה..

כי תמיד בקצה...
"אני לא יודעת אם שמתם לב" היא היתה אומרת
"אבל החיים כבר התחילו"
להיות כמעט תמיד בקצה זה קשה
זה קשה בשביל, האמינו

רק כשהיא מתה הבינו
וכל תל אביב עמדה לכבודה...
לה לה לה...

מילים: סי היימן, לחן: גלעד עצמון