בוא נבכה אהובי

קרני שמש אפורה מעירות אותי
תל אביב מזכירה לי את ניו יורק
אני שקועה עכשיו בתוך דברים -
שכבר קרו
בידך להחזיר לי את ההתרגשות
בפינות בהן מצאתי
אחד אז, אחד את השני
חבוקים היום ילדי אופנה בלי תום
ואתה כל כך פוחד עכשיו
שלשנינו אין מקום

בוא נבכה אהובי
על כל שלא הספקנו לעשות
בוא נבכה אהובי
ונלקק את הדמעות

קרני שמש אפורה מעירות אותי
אני בוכה על החופש האבוד
רוצה לחזור עכשיו למקומות חמים
רוצה לחזור לימים הראשונים

בוא נבכה אהובי...

אל תשקר לי ותאמר שבלילות קרים
אתה נרדם שקט ומחובק
כי רק אני שוכבת לצידי
ורואה את גודל המרחק ממך

בוא נבכה אהובי...

מילים: סי היימן, לחן: סי היימן