גראפיטי תל אביב 89

הקירות צועקים שנים ברחובות
האם אתם קוראים את הכתובות?
בטוש שחור, בתאי הטלפון,
רשם חזק, "לצאת מיד מלבנון",
ובפינה ברחוב מיכל,
כתב, "תנו לדייל להתרומם אל-על"
זה בטח לא קל להיות עליז באל-על
והכי חזקה היא הדמות הקטנה
שחורה עולה, מטפסת למקום הכי עמוק.
ליידה ריסוס בזירוקס, כמו פה מלא ברוק,
"בקרוב אגיע רחוק"

גראפיטי תל אביב 89
הקירות שלך כל כך שותקים
ורק על הקירות שלך שוויון לנצח
איך זה שאתם כבר לא כותבים?

הקירות צועקים שנים ברחובות
האם אתם קוראים את הכתובות? -"לא"
על קירות מועדונים, ילדי קצפת מתיזים
תשובות מקוצרות בפלורסנט עם כוונות
"פורטיס אין כמוך"
סיאם - אתם גדולים"-"סי"
"אני פרה קדושה"
"צריך לצאת מהשטחים"
"שמיר רק בסלט"
ו"תל אביב יש רק אחת"
"מזל טוב גם לקוקו"-"מזל טוב"
מלאו לו עשרים ואחת.

אז "די לכיבוש", ו"די לקיבוץ"
"די לקידוש" ו"די לקשקוש"
אין כאן מחאה ואין כאן החרמות
בסך הכל קוראת מה שכתוב על הקירות.

גראפיטי תל אביב 89
הקירות שלך כל כך שותקים
ורק אצלך שוויון לנצח
אז איך זה שאתם כבר לא כותבים?

אז אם אתה מקשיב לרדיו עכשיו,
תקשיב לשיר שלי טוב,
לא רק אתה תגיע רחוק בקרוב,
ולא רק לך לא טוב,
לא רק אותך לא שומעים,
גם אתה לא רואה לפעמים.
אז, קח ספריי שחור ורד לרחובות
תמצא לך קיר, רסס ת'אותיות,
חפש את הדמות הקטנה בשחור
ותכתוב על ידה בגדול,
כמו שרק אתה כאן יכול - רק אתה.

"בקרוב אגיע רחוק", אותי הזמן לא ימחוק - כן
"בקרוב אגיע רחוק", אותי הזמן לא ימחוק
רק על הקירות שלך שוויון לנצח
למה אתם כבר לא כותבים? שוויון לנצח
גראפיטי תל אביב 89
הקירות שלך כל כך שותקים.

מילים: סי היימן, לחן: סי היימן