יורים ובוכים

מנקה הרחובות סיפר לי,
שבכפר שלו הכל השתנה.
החיים נראים אחרת
ובצל הזוהמה,
ובבית שלי, החלון שבור.
תל אביב מתפרצת לי פנימה,
אפילו הריח שלה השתנה.
אני חשה בסכנה.

ילדים משחקים בעופרת,
ילדות בבובות מפלדה.
החיים נראים לי אחרת,
בצל הזוהמה,
וזה לא משנה לי בכלל
מי ינצח עכשיו.
העולם שהיה לי איננו
והאור הגדול נסגר.

יורים ובוכים,
שורפים וצוחקים.
מתי בכלל למדנו
איך קוברים אנשים חיים?
יורים ובוכים,
שורפים וצוחקים.
מתי שכחנו
שגם לנו הרגו ילדים?

אצלי בעיר, הכל אחרת.
עטופה צלופן, קשורה לרציף,
אני מחכה לרכבת.
כמה זמן אחכה
לראות מה יקרה?
עד מתי נחכה
ונבכה על מה שקורה?

בשני הקצות, רוצים רק לחיות.
בפחד הזה, כבר אי אפשר לראות.
רוצים מקלט, מכל המאבק,
כל כך לא משנה לי, מי החזק.

יורים ובוכים...

מילים: סי היימן, לחן: סי היימן