בנמל של תל אביב

אני זוכרת איך הלכנו בנמל של תל אביב
וכמו ילד פרחת, כשהחורף מסביב
חייכת מבפנים, הכול היה ברור
והמים מהמזח הוסיפו לסיפור

אני יודע שעכשיו את נזכרת ושואלת
מה השקר מה האמת
אם כל רגע שהיה יחזור או שכבר מת...

ואיך מצאנו בהמון את מה שנכתב
ואיך אחת מתוך מיליון נוגעת...

יהיה לנו בית כזה גדול את יודעת
עם עץ גדול וצל, מיטה להתכרבל
ילד וילדה שקוראים לי ולך
שנספר על הטיול בנמל הבלתי נשכח.

עכשיו זה לילה כבר אחרי חצות
והשקט הורג אני רוצה לא להיות
ורוח של ים מתגנבת בחלון
ולוחשת לי זה יקרה זה לא חלום

ואיך מצאנו בהמון את מה שנכתב
ואיך אחת מתוך מיליון נוגעת...

יהיה לנו בית כזה גדול את יודעת
עם עץ גדול וצל, מיטה להתכרבל
ילד וילדה שקוראים לי ולך
שנספר על הטיול בנמל הבלתי נשכח.

כי את הנוף של חיי
אראה בך כל יופי כל יום
כי במרחק של נשימה
ממתין סיפור שלא נגמר משאיר עוד טעם

יהיה לנו בית...

מילים: שחר כהן, לחן: איתן אלבז