רחוק מכולם

כשהרחוב מתרוקן, ההמולה מתפזרת
אז אני מקיצה אל העיר
השונה, האחרת
החושך מביא איזה קצב אחר
בו למדתי לרקוד, בו למדתי לאהוב

ואתה הוא האיש שיבוא לעת ערב
לימדת אותי להכיר
שאפשר גם אחרת
החושך, השקט, הגוף המדבר
בלי ניגון סתם נרקוד
בלי מילים, רק לאהוב

כאילו כל העולם
בחדר קטן
רחוק מכולם
גם אם דבר לא ראינו
יודעת היינו
כמו שלא ידענו מעולם
גם אם האור כבר מגיע
לרגע מפריע
אעצום בשנית את עיני
לו רק לשנייה

וברחוב המואר השגרה מתפשטת
אנשים ממלאים את העיר בצבעים
רק אני לא נסחפת
אל הזרם הזה המוכר לכולם
רק אני לא מתפתה
לתנועה שבדממה

כאילו כל העולם
בחדר קטן
רחוק מכולם
גם אם דבר לא ראינו
יודעת היינו
כמו שלא ידענו מעולם
גם אם האור כבר מגיע
לרגע מפריע
אעצום בשנית את עיני

גם אם דבר לא ראינו
יודעת היינו
כמו שלא ידענו מעולם
גם אם האור כבר מגיע
לרגע מפריע
אעצום בשנית את עיני...

מילים: שחר כהן, לחן: איתן אלבז