במקום בו המשוררים בוכים

כאן לגשם יש טעם מלוח
האדמה נשארת צמאה
והחורף לא נגמר באביב
תמיד מקדים אותו החורף הבא

כאן עצים עומדים בשלכת
עלים מקוללים
האוויר מעיק על הכתפיים
מכביד את המילים

בוץ בציפורניים
ושרוכים פתוחים
מסתכלת בעיניים יבשות
במקום בו המשוררים בוכים

כאן נשים מהלכות על המים
בצעדים קטנים
שמלות לבנות נרטבות בקצוות
חיוכים נופלים

מילים: סיון שביט