וניל

מודדות בגדים בחדר השינה
את את שלי ואני את שלך
כל אחת בתורה מדברת על אחרת
כשהיא בעצם מדברת על עצמה

יוצאות לקנות גלידה
מרחפות מעל המדרכה
רמזורים ירוקים מתחלפים לאדומים
באמצע מעבר החצייה

אני אוהבת אותך ואת אוהבת אותי
אבל אף פעם לא אמרתי לך את זה
ואת לא אמרת לי

יושבות לנוח על הספסל הציבורי
הזמן עוצר לנשום
צוחקות מדברים שקרו פעם
לוחשות דברים שקורים היום

כמו זוג ילדות מחזיקות ידיים
בחושך המבהיל
ונפרדות בריפרוף שפתיים
בטעם וניל

אני אוהבת אותך...

מילים: אמיר צורף