מרפסת נפתחת

כבר הרבה זמן לא מרגיש כלום
כל קו ישר נראה עקום
אני מנסה להסתיר את זה ממך
כל פעם שאת מתקרבת אני הולך

מול הכורסה הכחולה בסלון
יום רודף לילה
לילה רודף יום
צל מסתבך בקרסוליים שלך
לרגע את נעצרת בכניסה למטבח
ופתאום זה בא
מרפסת נפתחת
חיוך מתפשט מקצה לקצה
ברגע אחד
אבק נמחק
והשמש נכנסת
אני מתעורר
אני מתעורר
והלב חוזר לפעום שוב איתך

אהבה יכולה לברוח כמו חול בין האצבעות
החזקתי את ההגה לוחץ על הגז בעיניים עצומות
איבדתי צפון, דרום, מערב ומזרח
אני לא מאמין איך הייתי יכול לשכוח אותה
לשכוח אותך

מילים: סיון שביט