במקום מכתב פרידה

שיכורים שותים לאט את כל הלילה,
משוררים חורזים את רחובות העיר.
ורק אני עכשיו לבד,הולכת הלאה,
במקום מכתב פרידה השארתי איזה שיר.

חתולים שוב מתמכרים לחושך,
לזיכרונות שלך, יהיה הרבה לזכור.
ואני עכשיו אותך אצלי שומרת,
כמו זיכרון יפה שלא יכול לחזור.

כל דרך שאקח תוביל אותי לשם,
גם אם כלל לא ברור,לאן אלך מכאן.
ורק האופק שם בהיר ואדמדם
והשמיים כמו נופלים לאט לים.
כל דרך שאקח תפתח לי דף חדש,
אי שם.

שיכורים ברחובות קוראים לי מותק,
משוררים כותבים שירים רק עלי.
תל אביב - לאט שוב מתעוררת,
רואה את הים, נשקף בחיי.

כל דרך שאקח...

מילים: ארז ברזוליק, לחן: ארקדי דוכין