מכורים לצער

תכסי את עיניי בבד שחור
שלא אראה את עצמי בוכה
ושלא אראה גם אותך סובלת

תמנעי בגופך רוחות רעות
תפזרי מעליי פרחים
בואי תקשיבי לקול השבור שלוחש לך

ותנשקי
את חיי העצובים המלאכים הלבנים
יפתחו את השער
ואז תראי אנחנו שוב רוקדים
לכינורות שמזייפים
ומכורים לצער

תכווני ת'אקדח לאישונים
תחסלי ת'ליצן שבי
בואי תראי כמה רעל יוצא מהבטן
תעבירי בי עכשיו חשמל
אם אני לא מת בכלל
לגור בתוך ה- Heaven
זה לא גן עדן

ותנשקי
את חיי העצובים...

תכסי את עיניי בבד שחור
שלא אראה את עצמי בוכה
ושלא אראה גם אותך סובלת
תנסי להוציא אותי מקברי
תדברי אל גופי הקר
בואי תעירי אותי משנתי
היא כואבת

מילים: אייל אלימן, לחן: אייל אלימן