הולך ונעלם

די, זה כל כך מסוכן,
הולך ונעלם
ולא מצליח לשנות כיוון.
מקום ללא מוצא,
כבר לא מוצא סיבה
מגדיר את קיומי מהתחלה.

יודע שמחר יהיה אותו דבר
אז למה לנסות פשוט אברח.
רואה הכל עקום
ולא יכול לקום.
עכשיו כואב פחות, מרוויח זמן.

כל מה שאני הבטחתי לעצמי
כל דבר קטן הרסתי
אין לי שום סיכוי לחזור כך.
את מי להאשים? פונה לאלוהים
כמה אחכה? זה לא נגמר
הולך ונעלם.

היו ימים טובים
מאז הכל כבה
קשה לי להביט אל המראה
שמישהו אחר
שעל עצמו וויתר .
כל כך רוצה לחזור בחזרה
את אותם ימים תמימים,
זכרונות נעלמים,
שנים שנמחקו מהחיים.
מכל כאב אשכח
זה כלך כך מסובך
יודע שאסור אבל מוכרח.

כל מה שאני הבטחתי...

מילים: רון הופמן