ביום

פעם השכּחת ממני את כל החרדות,
לא חששתי להיות או איך בכלל לחיות?
לא היה אִכפת לי מִקשיים ומטלות,
לא החשבתי את הכסף או האשמתי ממשלות כמו היום.
פעם לא דגדג לי האסון החברתי,
לא נלחמתי על הלחם או עשיתי 'לְבֵיתי'
נתת לי את הרושם שתמיד תהיי איתי,
אז סבלתי די בשקט במגזר הפרטי ביום.

כי ביחד חלמנו חלום, ביחד חלמנו... אותו חלום

ביום שהתעוררתי וגיליתי שהלכת,
לא הבנתי את הראש שלך אבל הגוף רצה אותך
זה מעט מדי ומאוחר מדי, זה מעט מדי ומאוחר מדי,
זה מעט אבל אני מוכרח.

התחלתי סניף של בנק אחד, עיצבתי די יפה,
אך התברר שכשבנו אותו 'יפה' הפך 'פאסה'.
זמן כפול הקצב נמדד כאן בשקלים,
לא יעזור גלגול בקבר של הפיסיקאים הדגולים היום.
פעם לא קיוויתי שיבוא הפתרון,
ממהפכן ניאו-מרכסיסטי או ממנהיג כמו בן-גוריון.
הכל היה בסדר אם הייתי מעניין
זוג עיניים בקהל שהשיר הזה להן היום.

היום אני תלוי מדי, כבול מדי... כדי לחלום

ביום שהתעוררתי וגיליתי שהלכת,
לא הבנתי את הראש שלך אבל הגוף רצה אותך
זה מעט מדי ומאוחר מדי, זה מעט מדי ומאוחר מדי,
זה מעט אבל אני מוכרח.

מילים: יובל שמחה, לחן: יובל שמחה